פוסט אורח שלי ב-  Belly's Button – למי שרוצה לקרוא על שמלת הקיץ המושלמת שלי מפריז, הסיפור מאחורי נעלי החתונה שלי, וכל זאת באנגלית. למי שעוד לא מכיר את הבלוג של חדוה, שעוסק (בין השאר) בעיצוב, תפירה, ספרות, ואופנה, זו הזדמנות מעולה.

ואם כבר עולה הכותרת הזו, אז סתם לציין שאת הסרט בעל אותו השם ממש לא אהבתי. לעומת זאת, ובלי קשר של ממש, בעת שאני מעלה את הפוסט הזה, שוב ברקע יצירת המופת "השטן לובשת פראדה". מפכי חייה של מישהי שקמה יום אחד לגלות, שבאופן רשמי וברור, היא עכשיו מייצגת השופוהוליקים באשר הם. ככה לפחות כתוב ב"הארץ".
את הטקסט המלא אפשר למצוא כאן, ומי שרוצה לקרוא ביקורת מעמיקה יותר על "קניולוגיה" של מרטין לינדסטרום, יכול לעשות את זה כאן.

זה לא סוד שמתחם שוק הפשפשים עובר מהפך, וצובר תאוצה כאחד המתחמים המעניינים בעיר, אופנתית וקולינרית. עם חנויות חדשות של רובי סטאר, שרון ברונשר וגוסטה לצד הדוכנים והרוכלים של השוק, כדאי ומעניין מאוד להגיע לשם, עם בונוס נחמד של חנויות רהיטים ועיצוב אותנטיות יותר ופחות (ולרוב מוצלחות). תגלית חדשה מבחינתי – אלונה בר יונה, המוכרת גם פריטים בעיצובה וגם של מעצבים אחרים. הסגנון הוא שיק אורבני נינוח, כמיטב המסורת של המעצבים האהובים עליי ומוזכרים כאן תדיר.

פעם בכמה זמן נפתח בפניך עולם חדש, ואין ספק שההכנות מסביב להגעתה של פיצקית חדשה לעולם לגמרי נכנסות לרובריקה הזו. מעבר למושגים ולבדיקות (וגם החששות) שהפכו למנת חלקנו כבר לפני כמה חודשים, בתחילת ההריון, עם הזמן גם מתחילים לצבור ידע על עולם חדש, של עגלות ושידות החתלה וסלקלים ותיקים ואוניברסיטאות (אוניברסיטה? זה באמת השם הכי טוב שמצאו לשטיחון מקושקש עם כל מני קשתות תלויות מעליו?) וטרמפולינות ומשאבות…
מוצרים לתינוקות (ולהורים של התינוקות) נעים על סקאלה רחבה שבין הנחוץ לנחמד למיותר, ובין המקושקש וצבעוני להחריד, למכוער, לסתם משעמם, ובמקרים די נדירים (ממה שיצא לי לראות) ליפה ובטעם טוב. המוצרים של imush לגמרי נכנסים לקטגוריה האחרונה, ונראה שתו"כ שמירה על פונקציונליות משביעת רצון במה שצריך (למרות שאני עוד חסרת ניסיון לחלוטין). עכשיו נשאלת השאלה אם תיק החתלה אדום הולך עם עגלה אדומה, או שזה טו מאץ' (ואם בסוף היבואן יוכיח את עצמו ויארגן לי גגון בצבע חאקי ההתלבטות הזו מיותרת מראש, אבל אני שונאת לחכות ולראות).

וזה גם המקום והזמן להמליץ על עוד מקור מצויין לאמהות ולאמהות בדרך – bling bling. אני לא מכירה את הבחורות האלו, אבל יש להן טעם משובח שלגמרי עולה בקנה אחד עם טעמי.

חלון הראווה של שרון ברונשר בכיכר מסריק. צולם בפילם קודאק שחור לבן, 3200.

נתחיל מזה שבפריז יש המון מה לעשות. המון. הגענו ל- 8 ימים מלאים, והיינו בטוחים שנאכל את העיר על שלל אטרקציותיה בלי מלח, ועוד יישאר לנו זמן לפוש. לא רק שטעינו, אלא שגם אם היינו מגיעים לחודש, כנראה שלא היינו מצליחים לעמוד בזה. מי שמתאהב בעיר (זה קרה לי ביום הרביעי, בערב, פחות או יותר באטיין מרסל פינת רו דה טורביגו), מבין שכל ביקור יהיה רק אחד מני כמה.
ובהתאם לזאת, קחו בחשבון שהפוסט הזה, כמו כל פוסט המלצות אחר על פריז, לא מתיימר לכסות או למפות בצורה מקיפה שומדבר, אלא רק להציף כמה המלצות, וגם זה רק בתחום השופינג כרגע (המלצות כלליות ומסלולי ריצה יתפרסמו אם יהיה ביקוש).
ההמלצה הראשונה והחשובה ביותר, כבסיס להכל, היא קודם כל להתאכסן באזור מרכזי ונעים. אל תתפשרו על מלון "5 דקות מתחנת מטרו עם נסיעה של 20 דקות בלבד למרכז העיר". תתאכסנו במרכז העיר. אנחנו כאמור התאכסנו ב- Marais, שהוא לא רק אזור מרכזי, אלא גם אזור כיפי כשלעצמו.
בהתאמה, רוב ההמלצות שלי יהיו מהאזור הקרוב – לי היה הרבה יותר קל לצאת ולחקור לבד את הסמטאות והבוטיקים בזמן שהאיש ישן. מכיוון שאזור המארה נחשב לאחד האופנתיים וה- cutting edge בעיר, לא סבלתי במיוחד. כסייג קטן אציין שבפוסט הנ"ל לא תמצאו המון שמות ספציפיים, אלא יותר הפניות לאזורים ולרחובות שכדאי להסתובב בהם. אני באמת מאמינה שמשם כל הכיף זה לגלות לבד את החנות שתקנו בה את ה-פריט, מהסוג שתקבלו עליו המון מחמאות ותגידו עליו "אה זה? מפריז" עד סוף ימיכם. בכל מסלול אני אפרט עוגנים, שיסבירו איך המסלול סומן על המפה, אבל יש עוד הרבה הרבה מה לגלות, בעיקר באזורים המודגשים במפה.
ועוד דבר – רוב החנויות אליהן נכנסתי היו יקרות. מאוד, כשהטווח התחיל לרוב ממחירי חנויות מעצבים בארץ, ומשם רק האמיר. יש גם המלצות יותר נוחות לכיס – וינטג' / יד שניה, H&M הבלתי נלאים, ו-COS המופלאים, אבל אין ספק שהמקומות המעניינים באמת הם לעיניים ולנפש בלבד עבור רובנו. גם זה כיף גדול, אם שואלים אותי.

מסלול 1 – מארה, בין Rue Turbigo ל- Blvd. Beaumarchais

תחנות מטרו קרובות – Saint Sebastian, Arts et Metiers, Rambuteau (תלוי מאיפה מגיעים ואיפה רוצים להתחיל את הסיבוב).
עוגנים אפשריים:
Isabel Marant, 47 Rue de Saintonge – לא צריך להכביר במילים? יקר יקר (אם כי אפשר למצוא פריט או שניים במחיר שיאפשר לכן לצאת עם שקית מעוטרת בכוכב, אם מאוד תרצו, בעיקר תכשיטים), ובעיקר שווה מאוד.
Vanessa Bruno, 100 Rue Vielle du Temple – לא זול, אבל קצת יותר מתקרב לכיס הממוצע (קצת זה קצת!).
Shine, 5 Rue du Poitu – הבוטיק הפריזאי המפורסם (ששווה אפילו יותר משיין של אליס דהן), שמציג יצירות של הקווים הצעירים של המעצבים הגדולים (Marc by Marc, See by Chloe), ועוד הרבה מעצבים מוכרים יותר ופחות.
American Vintage, 113 Rue Vielle du Temple – הרשת המופלאה (הצרפתית, ולא אמריקאית כפי שאולי מתבקש) שאולי מוכרת מהארץ (נפתחה לאחרונה חנות ייעודית במתחם התחנה שאני מדירה ממנה את רגלי בכוונה תחילה, וכן מהבוטיקים עלמה, בנקר, וגברת לוין). אני אנפץ מראש את האשליה שאולי תהיה ואודיע שהמחירים לא יותר זולים בספינת האם, אבל זה פשוט תענוג צרוף להיכנס לחנות הזו, וכל פריט שם יותר מושלם מהשני. (שימו לב לסניף נוסף קרוב במסלול 2).

מסלול 2 – קניות במקטע המארה של ה- Rivoli

תחנות מטרו קרובות: St. Paul להתחלה, לסיים בתחנת Hotel De'Ville.
Rue de Rivoli הוא רחוב ארוך ומסחרי מאוד, משהו בסגנון של השאנז אליזה, רק פחות מרשים, פחות יוקרתי, ועם הרבה מאוד רשתות אופנה גדולות. משהו כמו רחוב 34 בניו יורק, למתמצאות. כרגיל, הרחובות הקטנים והסמטאות לצדדיו מעניינות הרבה יותר, אם כי שווה לעשות את הגיחה לריבולי עצמו בשביל הסניף הגדול והנוח של H&M.
עוגנים אפשריים:
COS, Rue de Rosiers 4- הרשת שהיא ל- H&M מה שהבננה ריבפליק היא לגאפ (ובמלים אחרות – אחות גדולה ואיכותית יותר). הבגדים מעולים וקלאסיים יותר מאשר המבחר ב- H&M, האיכות טובה הרבה יותר, והמחירים קצת יותר גבוהים אבל עדיין סבירים. אין ספק שדווקא החנות הזו, סניף של רשת, היא ה-תגלית המשמעותית מבחינתי, עד כדי כך. מבחינתי זו תחנת חובה, מומלץ מאוד מאוד.
Free'p'Star, 8 Rue Sainte Croix de la Bretonnerie – חנות הווינטג' / יד שניה המעניינת ביותר שנתקלתי בה. קטנה וצפופה מאוד, אבל עם הרבה פריטים שווים וטובים. צריך אמנם לנבור קצת, אבל אחוז הפריטים השווים גדול משמעותית מבכל חנות פריזאית אחרת שביקרתי בה (שבאטן כללי – חילול הקוד לפניכם – לא היו מרשימות. בכלל. למרות הציפיות שבפריז ווינטג' זה ווינטג', ולא בררה).
Tabio, 15 Rue Vielle du Temple – חנות מתחמה בגרביים וגרביונים. לא זול, אבל מאוד מאוד מגניב, ולמי שחושפת רגליים כדאי מאוד להגיע לביקור.
H&M, 88 Rivoli – למה בכ"ז להגיע לשם גם בחו"ל? כי פחות צפוף מבארץ, יש יותר מבחר מבארץ, ויותר זול מבארץ. ממה שזכור לי מביקורי היחיד בסניף בעזריאלי (חוויה שלא תחזור במהרה), ההפרש מגיע לכדי 50%. ומבחינה אישית, יש הבדל משמעותי בהיצע של קולקציית ה- Mama (למצפות והתופחות מבינינו) מאשר בארץ, מה שמאפשר בניית מלתחת הריון קטנה אך איכותית, במעט מאוד כסף, במיוחד יחסית לחנויות בגדי ההריון בארץ ובלי להתפשר על איכות.
כמובן שבדרך (בין 2 תחנות המטרו והעוגנים שמיפיתי) יש עוד הרבה הרבה חנויות יפות ועם היצע מצויין. אני פשוט לא זוכרת את השמות והכתובות שלהן).

מסלול 3 – אטיין מרסל

תחנת מטרו: Etienne Marcel כמובן.
הנחיות כלליות, כי יש כאן מעט עוגנים שאני זוכרת – רדו בתחנת הרכבת של אטיין מרסל. רדו במורד Rue Turbigo  עד לפינת Rue du Jour (אחלה מקום להגיע אליו בערב לארוחה ודרינקים, במיוחד אם אתם מתאכסנים במארה). אל תשכחו להיכנס לכל הסימטאות והרחובות שאתם רואים בדרך. תעלו דרך Rue de Louvre להצטלבות של Etienne Marcel ו- Rue Tiquotonne, ותלכו על Rue Tiquotonne שמעניין יותר מאטיין מרסל. המפה כאן קצת מבלבלת, והפכה את סדר הנקודות. אבל מבינים בכ"ז, נכון?
עוגנים אפשריים:
Agnes B, 6 Rue du Jour – רשת צרפתית איכותית וידועה מאוד. בעיקר בגדי כותנה איכותיים, וסריגים מצויינים. אני רכשתי שם דווקא עגילים מקסימים, אבל למי שמוכנה להשקיע בפריט או שניים קלאסיים שישמשו להרבה זמן, זה בדיוק המקום.
American Vintage,62 Rue Tiquotonne  – כבר הזכרתי, אבל שווה להזכיר שיש סניף גם כאן (וגם כי אני לא זוכרת שמות של חנויות אחרות ברחוב הזה, ויש). כל הרחוב מלא בבוטיקים קטנים (כולל חנות שמוכרת רק רפליקציות מעניינות לשמלת הטרפז האלמותית של YSL), ושווה מאוד להגיע לשם.

המלצת בונוס (מפה ומסלול אין, מצטערת) – רובע Montparnass, משני צדי שדרת  Saint Germaine, פחות או יותר לכל אורכה. הרבה מאוד רחובות וסמטאות קטנים ויפים, עם בוטיקים קטנים ועוד יותר יפים. מעבר לעובדה שיצאתי מבוטיק מקסים בשם Alison (שאין לו אזכור ברשת והשקית עם הפרטים אבדה, מצטערת) עם שני פריטים מקסימים של מעצבת צרפתיה בשם Zoe שהוכתרו בתור "הקנייה המוצלחת" של הטיול הזה, אני לא זוכרת עוד פרטים מדוייקים, ומצד שני, זה היה הבוקר אולי הכי מהנה של הטיול מבחינתי, דווקא בגלל שכל כך ללכת לאיבוד בסמטאות הקסומות האלו.