משבר אמצע החורף

זה תמיד קורה, אחרי תקופה מסויימת – נמאס מהאפור, מהקור, מהשכבות. מהעובדה שבמשרד מחממים, ואי אפשר להסתובב עם משהו יותר חם מסריג דק, אבל בחוץ קר (לפחות לא מאוד קר, בל זאת מדובר בחורף די דרדלה השנה), וסריג דק מתחת למעיל זה לא מספיק. מזה שבדיוק כשאני מחליטה שכבד לי להסתובב עם מטריה בתיק, יתחיל לרדת גשם. עליי.

מלכתחילה לא היתה לי יותר מדי סבלנות לחורף ולאפור, והעובדה שתקופת הבחינות בעיצומה עכשיו לא מסייעת לי להרגיש טוב יותר לגבי השבועות האחרונים. אבל לשם שינוי, למרות שעכשיו אמצע העונה והייתי אמורה להיות משועממת מכל מה שתלוי לי בארון, לפחות בכל מה שקשור למלתחה אני דווקא די מרוצה. אולי העובדה שניצלתי את הנחות סוף העונה ורכשתי כמה פריטים מעולים במיוחד היא הגורם לכך, אבל בכל מקרה, בחירת התלבושת היא כרגע ההיילייט של חלק לא מבוטל מהימים שלי. שזה כנראה אומר משהו על הימים שלי, אבל כשיהיה אור אחרי שש בערב גם זה ישתפר.

ומכיוון שכבר ממש מזמן לא היה טירוף מערכות מוחלט של תצוגות (אה, רגע, ספטמבר לא היה כל כך מזמן כשחושבים על זה), וכמו כן סתיו 2010 נמצא ממש מעבר לפינה (don't even get me started), זה בדיוק הזמן לתצוגות וללוק-בוקים של טרום-סתיו 2010.

הפייבוריטים שלי – הבנים של Proenza Schouler, כמובן. שלי ושל כל השאר, אני לא משלה את עצמי שאני מיוחדת, לפחות לא בעניין הספציפי הזה. אבל האמת שמקוריות מתבטלת מול הדבר הזה, אז לא נורא.


ועוד כמה פייבוריטים:

מימין: ג'יבנשי, בלנסיאגה, וולנטינו. הכל מטרום סתיו 2010.

ותזכורת מקולקציה שאהבתי מאוד, שדווקא לא זכתה להמון התייחסות (לפחות לא בזירה המקומית) – Tory Burch, סתיו – חורף 2009. יש כאן את כל מה שאני אוהבת – שכבות, פלטת צבעים שנעה בין לבן לשחור, תכשיטים גדולים, עור שחור, והכל עם טוויסט של פרופורציות לא שגרתיות.