מתייגת עננים
על צילום ודברים יפים וטעימים.
בבקה מושחתת במיוחד
אין תחליף לבבקה טובה, כמו שמדגים הדיאלוג הבא בין ג'רי לאיליין. בניגוד לניו יורק, משם מגיע גם המתכון לתענוג המושחת להלן, בארץ לא כולם יודעים בשלף מה זו בבקה, אבל כשאומרים עוגת שמרים, בד"כ חושבים על בבקה, או משהו בסגנון. אז יש לנו כאן בבקות אלוהיות: עם מילוי של קילוגרם שוקולד, הרבה חמאה, קינמון והרבה דברים אחרים.
אני לא אקליד את המתכון, כי זה יהיה יותר מייגע מלהכין את הבבקות עצמן, בלי הפרס של עוגה חמה בסוף. תצטרכו לעקוב אחרי ההסברים המלומדים של הגב' סמיטן (מה שלא מאוד קשה), אבל ריכזתי כאן כמה טיפים מהניסיון:
1. הוספתי לא מעט קמח למתכון המקורי של הבצק – הבצק עם הכמות המקורית (6 כוסות) יצא דביק מאוד, וכדי להגיע לבצק במרקם הנכון (קצת דביק, לא דביק ברמה כזו שאצבע שנכנסת, נגיד, כדי לצבוט קצת ולטעום לא יוצאת בשלום), הייתי צריכה להוסיף קצת יותר מכוס קמח לדעתי. מצד שני, זה הגיוני – כמות השמרים במתכון (בערך 15 גר') היא קצת יותר ממה שדרוש לק"ג קמח (11 גר' שמרים יבשים).
2. דב כותבת כשמוסיפים את תערובת הקמח לתערובת הביצים והחלב, להתחיל עם וו הגיטרה של המיקסר, ולא וו הלישה. זה נראה לי מיותר וסתם מסרבל את התהליך, אפשר להתחיל מיד עם וו הלישה.
3. הטיפ של דב לגבי קיצוץ השוקולד הוא נחמד, אבל לא לגמרי פרקטי או חוסך זמן. אם כבר קוצצים גס את השוקולד, אפשר באותה מידה לעשות עוד כמה תנועות סכין (אם יש לכם סכין שף טובה וחדה), ולקצוץ דק. לוקח קצת יותר זמן, אבל פחות מלהעביר למעבד המזון, להוציא ממנו, ואח"כ לנקות אותו.
4. לגבי השוקולד עצמו – מכיוון שמדובר בק"ג שוקולד, כאב לי הלב (יותר נכון, הכיס) לקנות את השוקולד הממש משובח, גם ככה קשה להעמיס ק"ג שוקולד בעגלת הסופר בלי להרגיש כמו האיש של פילסברי לפחות. קניתי את השוקולד המריר של עלית (עם ה- 60% מוצקי קקאו, לא הרגיל), ויצא יופי. אניני השוקולד וודאי ירגישו בהבדל בטעם של שוקולד משובח יותר, אבל במקרה הזה הוצאה של פי 4 יותר לא נראתה לי מוצדקת.
5. כמות תערובת הביצה והשמנת (egg wash) לא הספיקה לי, הכפלתי מראש כמויות.
6. ומאידך, הכמות של תערובת השטרויזל יצאה פסיכית לגמרי – פיזרתי ביד נדיבה (מדי) על 3 הבבקות, ובכ"ז נשאר לי יותר משליש. אפשר להכין חצי מהכמות בלי בעיה בכלל (הופס, חסכנו 80 גר' חמאה! עוד קצת והמתכון הזה ייצא דיאטטי. ממש).
7. לא יודעת אם זו אשמת התנור שלי, אבל אחרי בערך 25 דק' של אפיה השטרויזל כבר היה שחום מאוד, ובדרך להישרף. אולי זו טעות במתכון וכדאי לחשוב על פיזור השטרויזל במהלך האפייה (בתמונות היפות של דב השטרויזל רק קצת זהוב, לא שחום), אבל כדי לפתור את זה הנחתי יריעת אלומיניום בצורה רופפת מעל הבבקות, למען ימשיכו להיאפות ללא שריפת השטרויזל. מצד שני, תוך פחות מ- 40 דקות הבבקות היו אפויות בתנור הקפריזי שלי, אז קחו את זה בעירבון מוגבל. מה שחשוב זה לוודא שהשטרויזל לא נשרף, ושהעוגות לא נאפות יותר מדי. אם יש ספק, אני מעדיפה להוציא אותן (הן גם כך ממשיכות להיאפות עוד קצת מחוץ לתנור, בתבנית החמה), כדי שהם יישארו עסיסיות וקצת gooey מבפנים.
** הערה אחרונה -לא לגמרי הבנתי את המטרה של פיזור המלית גם על החלק החיצוני של הרולדה לפני הגלגול השני, נראה לי קצת מיותר. עשיתי את זה בשתיים מהבבקות ובשלישית לא, ולא נרשם הבדל שמצדיק את הבלגן הנוסף שזה עושה.
אפשר להקפיא את הבבקות לפני או אחרי האפייה. אם מקפיאים לפני – דב מציעה לתת להן לשבת מחוץ למקפיא 5 שעות לפני שמכניסים לתנור.
אם מקפיאים אחרי – מומלץ להפשיר את הבבקות לגמרי, ואז לתת חימום קטן במיקרוגל לפני ההגשה. טועם כמעט כמו ישר מהתנור, באחריות (וכמו שאומר ל', הקולגה הסו-שף לשעבר שלי, עם כמות כזו של דברים טובים בעוגה, רע זה לא יכול להיות גם ככה).
