שבלולי פסטו

אותה הטכניקה המשמשת לסינרולים, עם טעמים שונים.
שבלולי פסטו
מתחילים מהכנת הבצק. בצק השמרים (המלוח) האהוב עליי הוא בצק הלחם הלבן הבסיסי של קרין ורונן גורן, מהספר "ששת המאפים", שלגמרי עונה על הכלל שכמה פשוט – ככה טעים.
ל- 24 שבלולים:

1 ק"ג קמח לחם
50 גר' שמרים טריים
2.5 כוסות מים פושרים
2 כפות סוכר
1 כף מלח
רבע כוס שמן (אני שמה שמן זית)

הוראות
מערבבים בקערת המיקסר את הקמח והשמרים.
מוסיפים את שאר החומרים – אני בד"כ מוסיפה את המים לקראת הסוף, ואת המלח ממש בסוף.
נותנים למיקסר לעשות את שלו במשך כ- 10 דקות.
האינדיקציה שלי לזה שהבצק ייצא טוב – אחרי כמה דקות לישה, הבצק מתחיל להצטבר מ- 2 צדי וו הלישה, במעין 2 גבעות תואמות. אין לי מושג למה זה קורה, אבל כשהבצק נראה ככה במהלך הלישה, התפיחה תהיה מצויינת והבצק ייצא מעולה.
מכסים ומניחים לתפיחה.

בינתיים מכינים פסטו. אפשר כמובן להשתמש בקנוי, אבל יש לי תחושה שמי שמתפיח בצק שמרים בבית לא יתעצל להכין פסטו ביתי.
אין לי מתכון קבוע, בדרך כלל אני מערבבת בבלנדר מיקס יפה ונדיב של פטרוזיליה, כוסברה, הרבה בזיליקום, אגוזים – רצוי צנוברים, גם אגוזי מלך ושקדים עובדים יופי, שום, שמן זית (במהלך הריסוק, עד שמגיעים למרקם הרצוי), ואם אין בעיה שיהיה חלבי – פרמז'ן. הרבה פרמז'ן.


כשהבצק תפח, מחלקים אותו ל- 2, ומרדדים כל חלק למלבן. בספרים תמיד כתוב בעובי 1/2 – 1 ס"מ, אבל אין לי באמת מושג כמה זה, אז אני רק דואגת שלא יהיה דק מדי ולא יהיה עבה מדי.
מורחים בנדיבת מהפסטו על כל מלבן כזה, ואז מגלגלים לרולדה.
חותכים ל- 12 חלקים שווים (הטיפ של קרין גורן – לחתוך לחצי, אח"כ כל חצי לחצי, ואח"כ ל- 3 חלקים, וכך אפשר להגיע לחלוקה שווה).
מסדרים בתבנית עם רווחים כמובן, ומכניסים פנימה את הזנב של כל שבלול, על מנת שלא יתפרק באפייה.
מניחים את השבלולים להתפחה עד שיכפילו נפחם, ויהיו שמנמנים, ירקרקים ומבטיחים, ובינתיים מחממים תנור ל- 180 מעלות.
כדי לוודא שכל העסק יהיה מושחת לחלוטין, ולא רק קצת – אני מזגגת בשמן זית, ולא בביצה.
מכניסים לתנור לכ- 12-15 דקות. כדאי מאוד לעקוב בנגלה הראשונה, ולהוציא כשהמאפים מזהיבים מלמעלה ולמטה, לא דקה אחרי זה. המאפים במיטבם בשניה שהם אפויים מספיק, ונעשים פחות נימוחים וכיפיים אחרי. תרשמו את הזמן ותוודאו שאתם מוציאים את הנגלות הבאות באותו הזמן (תקף כמובן גם לגרסה המתוקה והקינמונית של העסק הזה).

אגב, ממתכון הבצק אפשר להכין כמובן גם לחם – אחרי התפיחה מחלקים ל- 2-3 תבניות (לפי גודל הלחם הרצוי), או מעצבים חופשי.
מתפיחים שוב, מזגגים בשמן זית (זה חשוב לאפקט ריח הסופגניות המדהים שזה מפיץ), ואופים.