מתייגת עננים
על צילום ודברים יפים וטעימים.
פרויקט בגדי הקיץ הגדול: חלק 3
בפרקים הקודמים: כיכר מסריק, חנויות יד שניה ווינטג', כמה מכירות ביתיות מוצלחות (כאן, כאן וגם כאן), ותגלית חדשה ומוצלחת. היו כמובן גם כמה סיבובים שלא תועדו (והמלצות ספציפיות – גוסטה בדיזנגוף פינת ז'בוטינסקי, ו- A+ בדיזנגוף), אבל תצטרכו להאמין לי (לפחות עד שיהיה לי זמן וכוח לצלם את שלל הרכישות המוצלחות).
והפעם – מתחם גן החשמל
כשרק התחלתי לחשוב על הפרויקט השאפתני הזה, הכי חיכיתי לסיבוב בגן החשמל. אולי זה בגלל שהגעתי רוויה, אולי משהו באוויר לא הסתדר, אבל דווקא הפרק הזה הנחיל לי את האכזבה הכי גדולה.
נתחיל מהעובדה שכמעט באף חנות לא נתקלתי בפריטים חדשים ומרגשים שלא נתקלתי בהם קודם – נראה שאני מחבבת העונה כמה פריטים (או קווים) מאוד ספציפיים, וכשאני נתקלת במשהו מוצלח בחנות – אלו תמיד אותם פריטים.
מה שעוד תרם לתחושת הבאסה הכללית היא העובדה שבניגוד לכל הסיבובים הקודמים, כמעט באף חנות לא הסכימו שאצלם (או רצו להטיל מגבלות, מה שמבחינתי אומר שאני לא אצלם שם בכל מקרה). כמובן שזכותם המלאה של כל מי שלא רצה, ואני מכבדת את זה לגמרי, אבל אין ספק שזה מעיד משהו על האווירה והתחושות השוררות בקרב בעלי החנויות (שמכמה מהם שמעתי שהם חוששים מאוד מהעתקות של מתחרים). לא יודעת איך זה מסתדר עם עניין הקואופרטיב (שנדמה לי שאולי קצת עומעם לאחרונה?), אבל בהחלט חבל לדעתי.
אז תמונות כמעט ולא יהיו הפעם, אבל אני אנסה לפחות להשלים בתיאורים, שמי שמזדמנת לשם – תדע מה לחפש, כי בסופו של עניין בכל זאת מדובר במתחם משובח ומעניין, במיוחד למי שקצרה בזמן או לחילופין מגיעה מחוץ לעיר, ורוצה לכסות כמה שיותר מטראז' אופנתי.
שני בר – נעליים
מקווה ישראל 3
החנות המוצלחת של היום מבחינתי. נעליים וסנדלים איכותיים ויפים, שמשלבים עיצוב קלאסי עם טאץ' קצת יותר מיוחד. בכלל, אני מוצאת לאחרונה שאחרי נאמנות רבת שנים ל"שופרא" ו"בהונות" על שלל מותגיהן המיובאים (ו- Shoola כמובן), אני מחבבת יותר ויותר את העיצובים של מעצבים ישראליים מצויינים, כמו Liebling, מיכל מילר ושני בר.
יש עכשיו הנחה של 20% 30-50% בחנות (לא יודעת אם על כל הדגמים, אל תתפסו אותי במילה), ואחרי ההנחה המחירים בהחלט אטרקטיביים או סבירים בעיני. בדרך כלל הסכומים שנראים בעיני סבירים נראים בעיני אחרים לא זולים, אבל לפחות במקרה הזה אני מרגישה שהמחירים מוצדקים לחלוטין, ושסנדלי הסירה האפורות השטוחות שקניתי ישמשו אותי רבות, ולגמרי מתיישבות על משבצת סנדל הקיץ הקלאסי, שהיתה ריקה אצלי.
עוד פרט שחשוב לציין – אפשר להזמין דגמים מסויימים בצבעים אחרים, לפי מצאי העורות. אני מתחבטת האם להזמין את ה- mary janes האדומות באפור מטאלי או לרכוש אותן באדום המקורי שלהן.
אילוצ'קה
לבונטין 19
על אילוצ'קה כתבו כבר הרבה סופרלטיבים לפני, ולשמחתי לא התאכזבתי. הבגדים מעניינים ומיוחדים, אם כי לצערי לא מצאתי משהו שענה על הצרכים הספציפיים של מה שאני מחפשת עכשיו – כמה פריטי בייסיק משובחים וסולידיים לעבודה (שאיכשהו אני תמיד סובלת ממחסור בהם). מצד שני, את הפריטים שהתאימו לדרישות המאוד ספציפיות שלי כבר רכשתי במקומות אחרים (למשל חולצת הטריקו משולבת התחרה מ"גוסטה").
מה שכן, בפעם הבאה שאחפש משהו מיוחד (כמו חצאית הבלון הכיפית) זו תהיה החנות הראשונה שאגיע אליה. וזו החנות שהכי הצטערתי שלא יכולתי לצלם בה, גם בגלל הבגדים, וגם בגלל העיצוב המדליק והלא שגרתי.
ברזילי 7
על הסניף הדיזנגופי של החנות חרשתי רבות (מה שנגמר בשמלה לי, שמלה מתנה לאחות הקטנה, ושמלה שקנתה חברה טובה), ובעקבות כך, לא מצאתי שום דבר חדש בסניף הגדול יותר בברזילי. בגדים קלילים ויפים, בסגנון אורבני אך נוח, כמיטב מסורת הבגדים המיובאים מהמזרח שבנות ישראל כל כך אוהבות.
ישראל אריה
לבונטין 4
בגדים מצויינים של מעצבים שונים, אם אני לא טועה – בעיקר (אם לא רק) ישראליים. הסגנון הכללי – קלאסי עם נגיעה טרנדית, אורבני ולביש מאוד (תחשבו רזילי, זה הסגנון). יש גם כמה אקססוריז מצויינים (תיקים, תכשיטים וחגורות).
בסיבוב הקודם, מתישהו בחול המועד פסח, כשהשמש היתה נעימה ומזג האוויר היה אנושי, קניתי שם 2 חולצות שמהוות עמוד תווך מרכזי במלתחה המקצועית שלי, ו- 2 שרשראות. הפעם לא מצאתי כלום, וזה לא בגלל חוסר ניסיון מצד הצוות (אהמ, אהמ). ונסתפק בזה.
לבונטין 4
חנות קטנה ומקסימה. תכשיטים ואקססוריז מגולדפילד, כסף ופנינים (בעיקר). זו החנות היחידה שמוכרת תכשיטים בסגנון ווינטג' / נוסטלגי / רומנטי שמצאתי בה בלי בעיה תכשיטים מכסף ובסגנון וינטג' אבל "נקי", מאורע נדיר בשביל סרבנית זהב צהוב / אדום / וורוד שכמותי. התכשיטים נעים על הקו בין רומנטי עדין לבין וינטג'י ממש, והעגילים שקניתי אצלה בסיבוב הקודם מהווים מרכיב חשוב מאוסף האקססוריז המובחר שלי.
מיכל ניר וקרן אור
לבונטין 4
חנות משותפת של שתי מעצבות מוכשרות. בגדי בייסיק עם טאץ' ייחודי בכל פריט. סולידי, יפה ונעים. הכי מצאו חן בעיני האקססוריז מעור בגימור זהב, והתיק האפור הקטן שקורץ לי מאז פסח (ומפאת מחירו הארבע ספרתי ייאלץ להמשיך לקרוץ אליי מהמדף).
החשמל 8
יש לי חיבה עמוקה ל"כיסים" מאז הפעם הראשונה שנתקלתי בסטנד שלהם בשוק מעצבי העיר, לפני אי אלו שנים. ולראיה, אני הבעלים הגאה של תיק מוצלח שמשלב עור עם משי רקום, וארנק פרי תוצרתם. רק חבל שמישהו (ואני לא מפנה אצבע מאשימה, אבל שתדעו שזה היה בעלי) הצליח לטפטף שמן טיגון של המבורגרים על התיק. אבל אני לא ממורמרת, בכלל לא.
בקיצור ולעניין – אם את מחפשת תיק טוב, יפה, קלאסי אבל מיוחד, שישמש אותך שנים, זה ה-מקום בעיני.
רובי סטאר – אקססוריז
לבונטין28
עוד חנות ששמעתי עליה הרבה, וטרם יצא לי לדגום עד היום (כולל בסיבוב הקודם והמוצלח בגן החשמל). מבחינת הפריטים עצמם (בעיקר התכשיטים והחגורות) התברר שאכן כצעקתה, ומדובר בפריטים מיוחדים ומעניינים, שהייתי שמחה לרכוש. מצד שני, אפילו לי יש גבולות, והם עוברים כשזה מגיע ללהוציא סכום של כמה מאות שקלים (ויותר מזה) על תכשיט שהוא לא מזהב. התכשיטים שלי מתחלקים ל- 2 קבוצות: התכשיטים הקלאסיים (שאצלי תמיד יהיו בזהב לבן), כמו למשל טבעת הנישואין המהממת שלי, והתכשיטים שאני משחקת איתם ביומיום – תכשיטי כסף, מתכות, חרוזים ופלסטיק שקניתי במקומות שונים ומגוונים (עם קצת שאריות של תכשיטים שפעם יצרתי בעצמי). אז מבחינתי, לרכוש שרשרת, יפה ומיוחדת ככל שתהיה (והתכשיטים עם מנגנוני השעונים היו מדהימים בעיני), במחיר ארבע ספרתי, זה מהלך מוצדק רק אם זה שייך לקבוצה הראשונה.
יש כמובן עוד חנויות רבות וטובות במתחם (למשל, חנות נוספת ונהדרת של שרון ברונשר), אבל הן ייאלצו לחכות לעונה אחרת.
כאמור, תמונות יש הפעם ממש מעט (אבל אני אוהבת את מה שיצא). קוראי מייל – מצטערת, תצטרכו ללחוץ על הלינק….